בתי ספר – טיפים

כמה חשוב גודל הכיתה? כמה חשוב גודל בית הספר?

מאת; סיגל בן ארצי

עד כמה משפיע גודל הכיתה על איכות הלמידה ועל החינוך הניתן בה? האם אפשר בכלל להתייחס למדד הזה בנפרד ממדדים אחרים, כמו איכות המורים ותכני הלימוד?

מדינת ישראל עברה טלטלות לא מעטות בכל מה שקשור להיקפי מוסדות החינוך בארץ. ההתחלה הייתה כיתות קטנות ובתי ספר קטנים. בשנות השישים של המאה הקודמת רווחה הדעה שבתי ספר גדולים יכולים לאפשר לתלמידים מגוון גדול יותר של תחומי למידה, חוגים ופעילויות. יחד עם תפיסה זו ועם הגידול באוכלוסייה, גדלו בתי הספר משמעותית, ואיתם גם גודל הכיתות. בשנות השבעים של המאה הקודמת התרחשה רפורמת חטיבות הביניים בחינוך, ששינתה את סוגי בתי הספר מיסודיים עם שמונה כיתות לימוד ותיכונים עם ארבע שנות לימוד ליסודיים עם שש שנות לימוד, חטיבות ביניים ותיכונים עם שלוש שנות לימוד. הרפורמה, שעל דגלה הייתה חרוטה סיסמת האינטגרציה בחינוך, הובילה לבתי ספר גדולים עוד יותר והקמת קריות חינוך. כיום המגמה היא לחזור לבתי ספר קטנים יותר, כשמביני דבר טוענים כי האינטגרציה בחינוך נכשלה, ובתי ספר גדולים הם רעה חולה. אלה גם טוענים שבגלל בתי הספר הגדולים והצפיפות בכיתות רמת ההישגים ירדה, בעיות המשמעת גברו ואיתם עלתה גם האלימות.

כך או כך, האופנה כיום בכל העולם היא לחזור למוסדות קטנים, עם כיתות קטנות, מגמות לימוד אטרקטיביות ושימת דגש על התלמיד היחיד.

אז מה המידה הנכונה?

מחקרים לא מעטים יעידו על כך שגודל הכיתה קובע את איכות הלמידה. המתנגדים יצביעו על כיתות גדולות במיוחד, כמו בסינגפור או דרום קוריאה, שבהן למרות הגודל הישגי התלמידים מעולים. האמת, כמו תמיד באמצע; השפעת גודל הכיתה על הלמידה תלויה לא רק במימדים הפיזיים של הכיתה אלא גם ברמתו ויכולתו של הלומד. יש כאלה שיתפקדו היטב בכיתות גדולות, ויש כאלה שבקטנות. מחקרים שנערכו על גודל הכיתות במקומות שונים בעולם הראו לא פעם תוצאות הפוכות זה מזה. בישראל,  בשל עלויות הבינוי הגבוהות, נקבע כי גודל כיתה יהיה מינימום 16 תלמידים עד מקסימום 32 תלמידים. אולם הצהרות לחוד ומציאות לחוד; ידוע כי ברוב הכיתות בישראל יש בין 35 ל-40 תלמידים, ויש כיתות שבהן גם 42 תלמידים.

קרן ביל ומלינדה גייטס עורכת מחקרים בחינוך בארצות הברית, שבעקבותיהם תורמים בני הזוג לתוכנית חינוכית ייחודית, שפועלת במימונם ברחבי המדינה. תוכנית החינוך שלהם עוסקת בהקמת בתי ספר קטנים באזורים קשים, ומתן חינוך אופטימאלי לתלמידים שנפלטו ממסגרות חינוכיות שונות. מחקרים שערכה הקרן על גודל הכיתות הצביעו על כך שתכני הלימוד וניהול בית הספר היו לא חשובים מגודל בית הספר.

מחקרים אחרים שהשוו מדדים שונים של הלמידה וההישגים עם מדדים של גודל וכמות, הצביעו על מגמות – לא בהכרח על נתונים נחרצים. כך, למשל, בכל מה שקשור לתכני השיעורים, נמצא שתלמידים בכיתות קטנות שולטים טוב יותר בחומר הלימוד מתלמידים בכיתות גדולות. מאידך, בתי ספר גדולים סיפקו לתלמידים מגוון רחב יותר של קורסי למידה ותחומי עניין. לתלמידים בבתי ספר קטנים היו יחסים טובים יותר עם קבוצת השווים מאשר לתלמידים בבתי ספר גדולים, אולם בתי ספר גדולים סיפקו תמיכה לימודית נרחבת יותר לתלמידים חלשים יותר או כאלה שנזקקו לסיוע מיוחד. בבתי ספר קטנים ההורים מעורבים יותר, אולם בתי ספר גדולים מאפשרים למגוון רחב יותר של אוכלוסיות להיכלל בתוכם. בקיצור – יתרונות וחסרונות לכל סוג בית ספר. על הבדלים בהישגים בין בתי הספר קשה לדווח, כי לא ניתן לבודד הישגים משורת מדדים אחרים שמשפיעים על הלמידה, כמו איכות המורים, התקציבים ועוד.

x