סטנדרטים בלמידה. למה צריך אותם בכלל?

סטנדרטים בלמידה. למה צריך אותם בכלל?

מאת; סיגל בן-ארצי

הסטנדרטים הם אותם מדדים שמסבירים מה הילד צריך ללמוד בכל מקצוע ובכל שכבת גיל.
הסטנדרטים נקבעים על ידי משרד החינוך, בדרך כלל על ידי מומחים בתחום הידע. כך, למשל, הוועדה לקביעת תוכנית הלימודים בהיסטוריה מורכבת ממורים, מנהלים, מפקחים, מומחי ידע ממשרד החינוך ומומחי ידע מהאקדמיה. הסטנדרטים נמצאים באחריות האגף לתוכניות לימודים של משרד החינוך, שהוא הקובע לגביהם.
הסטנדרטים הם הבסיס שעליהם מושתתת הכשרת המורים בכל מקצוע. על הסטנדרטים נבנים חומרי הלמידה, השיעורים, מערכי השיעור ועוד. הבסיס למדידת תפעול הסטנדרטים הם תוצאות המבחנים, המבוססים על חומר הלמידה. תוצאות מבחנים בכיתה, בבית הספר, במחוז, בארץ ואפילו יחסית לעולם, כמו מבחני פיזה.

הסטנדרטים מאוד ברורים אך לא תמיד לגמרי מדידים. המדידה היא פונקציה של המקצוע. בעוד שבמדעי הטבע, מתמטיקה, טכנולוגיה, מחשבים וכו', הסטנדרטים יכולים להיות מדידים ומדויקים, במקצועות ההומניסטיים הסטנדרטים יכולים להיות מדידים, אך לא תמיד מדויקים. כך, למשל, הסטנדרט לגבי הוראת תנ"ך בכיתה ב' הוא, שבסוף כיתה ב' הילד יידע את סיפורי ספר בראשית. למה הכוונה בידע, זו כבר שאלה אחרת.

מדוע סטנדרטים

מדוע יש צורך בסטנדרטים? התשובה פשוטה. הם אלה שקובעים את המידע שיועבר לתלמיד בכל שנותיו במערכת החינוך. כמובן שהסטנדרטים שונים מזרם לזרם, וממגזר למגזר. בישראל יש דגש על לימודי ליבה – מספר מקצועות יסוד וידע בסיסי שהתלמיד צריך לרכוש. המאבק הגדול במערכת החינוך בישראל הוא על לימודי הליבה במגזר החרדי – הרצון של המדינה להנחיל ידע בסיסי, שיכשיר את בוגרי מערכת החינוך לתפקד כאזרחים מועילים במדינה. ידע זה כולל לימודי מתמטיקה, אנגלית, יישומי מחשב, מדעים ועוד, שהמגזר החרדי, למשל, אינו חושב שהוא נחוץ לו.

הסטנדרטים מאפשרים לבדוק את הנחלת הידע. הם נבחנים באמצעים מדידים, כמו מבחנים וסטטיסטיקות על התוצאות, ומאפשרים למדינה לכמת למספרים את הידע המועבר לתלמידים. מידע זה מאפשר לאנשי מחקר וחינוך לבדוק את התקדמות התלמידים, ואת רמת השליטה בחומרי הלימוד שמועברים להם.

תוצאות המבחנים מאפשרים ליצור שינויים במערכת החינוך; למשל, לזהות בתי ספר שבהם התוצאות טובות פחות, לאתר אוכלוסיות מתקשות, לאבחן אזורים או יישובים שבהם מערכת החינוך טובה פחות וכו'. בישראל, בשל החלוקה היישובית למדרג סוציו אקונומי, הנתונים הנ"ל מאפשרים הזרמת משאבים כספיים לבתי ספר או יישובים שמזוהים כחלשים יותר.

מרכיב חשוב נוסף בסטנדרטים בלמידה הוא המידע להורים. רק בעזרת הסטנדרטים ההורים יכולים לקבל מידע מדויק על חומרי הלימוד של ילדם, שלבי ההתקדמות שלו וידע עבורם למה הילד צריך להגיע בסוף שנת לימודים. ראוי לציין, כי בארץ המורים אינם מעבירים להורים מידע זה, וגם אם הוא מועבר הוא לא תמיד נתפס בעיני ההורים כחשוב.

נתון מעניין נוסף הוא, שלמרות הסטנדרטיזציה, רוב התחומים ונושאי הלימוד אינם מגובים בסטנדרטיזציה מלאה. מדובר במיומנויות יסוד, כמו קריאה וכתיבה. כך, למשל, מבדקי קריאה שנערכים בחלק מהרשויות המקומיות נועדו לסנן ילדים מתקשים, אך לא לתת מידע למורה ולהורה מה ניתן לעשות עם תוצאות אלו שהוגדרו בגדר הנורמה. או, למרות שנקבע שילד בסיום כיתה א' צריך לשלוט למשל בחיבור וחיסור עד האלף הראשון, לא מועבר להורים בסיום כיתה א' היכן הילד נמצא. הילדים מקבלים תעודה וההורים צריכים לנחש מה משמעותה. במקצועות אחרים, כמו היסטוריה או תנ"ך, ישנה בעיה גדולה יותר של סטנדרטים, כיון ששליטה בחומר נקבעת רק בציון במבחן או בתעודה, 78, למשל, אך מספר זה אינו בהכרח מציין מה הילד יודע.

סטנדרטים – היתרונות

כיום ברור כי הסטנדרטים מעלים את רמת הלמידה של הלומד. אם בכל בתי הספר לומדים אותו דבר, הציפייה היא שכל התלמידים יגיעו לאותם הישגים. כך גם כל התלמידים בארץ יהיו שווי ערך בקבלה למוסדות להשכלה גבוהה, או להמשך רכישת ידע בתחום מקצועי זה או אחר.

הסטנדרטים הם שמבטיחים שאת התלמידים במדינה מסוימת ניתן יהיה להשוות לתלמידים במדינה אחרת. נתון זה חשוב כדי שהמדינה תוכל להשוות את עצמה לשאר העולם. הסטנדרטים הם אלה שמאפשרים לתלמיד מבית ספר אחד לעבור לבית ספר אחר ללא כל בעיית הסתגלות בתחום הלימודי. בישראל ישנה חשיבות מיוחדת לסטנדרטים בשל ההשוואה בין סוגי החינוך והמגזרים – דתי, חילוני או ערבי יהודי.

למרות שיתרונות הסטנדרטים בלמידה ברורים, יש מי שיגידו שהסטנדרטים מגבילים את חופש הבחירה בחומרי לימוד, יוצרים לומד אחיד בכל המדינה ובכך מפחיתים יצירתיות, ולעיתים, בשל היותם קביעה שרירותית, עלולים לצמצם את חומר הלימוד. אולם למרות טיעונים אלה, כיום, בעידן הגלובליזציה והאינטגרציה, אין ספק שהסטנדרטים בלמידה חשובים במיוחד.



nadav
x